על היום הזה יש מה לספר. על אונסן וריוקן ועוד דברים. אבל נתחיל בהתחלה. אז ביום שני אבא יצא בבוקר עם נגה לקחת את הרכב ואמא נשארה עם שאר הילדים להכין את המזוודות ליציאה הרכב שקיבלו נגה ואבא נראה להם בהתחלה קטן. אבל יותר הטריד אותם איך הם יגיעו למלון לקחת את המשפחה לאחר שהסתבר שהג׳י פי אס לא מכיר את המלון והוא עובד חצי באנגלית וחצי ביפנית. בזכות גוגל מפס הכל הסתדר. נגה ואבא, שהתחיל לנהוג בצד שמאל בתוך טוקיו, הגיעו למלון ואפילו כל המזוודות נכנסו לרכב. יצאנו לדרך. מיד כמובן כולם הודיעו שהם רעבים ואבא הודיע להם בחזרה שהוא לא עוצר בטוקיו לשום דבר. שיתאפקו. עצרנו לקראת הצהרים במקום על הדרך שיש בו מסעדה שירותים וכאלו. קנינו כמה מאפים כשלידנו היפנים טוחנים מאכלים שונים ומשונים שהם הזמינו במכונה והלכו לקבל בדוכן ליד התלבטנו (אבא התלבט) לאן לנסוע בגלל מזג האוויר. אמור לרדת גשם כל הזמן אם כי בשלב זה עוד לא ירד. אז בין שיט באגם לבין מוזיאון פתוח הלכנו למוזיאון הפתוח. בהאקונה. שזה ישוב שנמצא שעה וחצי מטוקיו וכולם באים אליו למעיינות חמים ולתצפית על הר פוג׳י מן האגם של האקונ...
תגובות
הוסף רשומת תגובה