יום ראשון 30.7

30.7

הבוקר הלכנו לתחנה מכיוון חדש כי אבא רצה ללכת לסניף טויוטה, שם נקח את הרכב להמשך הטיול. הסניף נמצא  ביציאה  הדרומית של התחנה. 

בדרך גילינו שסביב התחנה יש את כל החנויות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן. ועוד. 

נסענו בבוקר לשיבויה. פגשנו בכלב האצ׳יקו הידוע (מי שלא מכיר שיקרא בגוגל).

ושם ליד הפסל ביקשו מאיתנו להתראיין לטלביזיה היפנית! אבא אמר מיד - חיובי. והוא ורותם התראיינו ואמרו מה המילה הכי אהובה עליהם ביפנית ומה המאכל היפני האהוב עליהם. 

אז חצינו במעבר החציה העמוס ביותר בעולם כולו. מעבר לעומס האדיר שני שינוייים לעומת ישראל: 1. ביפן אלכסון הוא לא אסון. יש גם פסים של מעבר חציה באלכסון וחוצים באלכסון. 2. כולם חוצים יחד. התנועה של הרכבים בכל הצומת עוצרת ואז יוצאים לדרך אנשים מכל הכיוונים אלו כלפי אלו קרב פנים אל פנים וחלק כאמור מהצדדים כי יש גם אלכסונים. בתוך כל זה גם רצינו כמובן להצטלם. מצאנו דרך. בתמונה חלק מאיתנו. נסו לזהות.  

 

אז התחלנו במסע קניות. קודם פצצות אמבטיה (מי שלא מכיר שיקרא בגוגל) ואז בגדים. 

משם הלכנו למסעדת סושי קטנה ומדהימה שהוכתרה בתור המסעדה הטובה ביותר עד עכשיו על ידי אבא שאכל בערך 20 צלחות. מסעדה מאד קטנה. באמצע שני טבחים. מסביב איזה 15 כסאות. והם מכינים סושי ושמים על מסוע. כל סוגי הדגים. וצלופח. ושרימפס. וקלמרי. וביצי דגים. ועוד דברים לא מוכרים לנו. 

משם הלכנו למקדונלדס כי אבא הבטיח לעדי שלא אוהבת סושי. 

אחר כך נסענו תחנה אחת לפארק יויוגי. שם ביקרנו במקדש מייג׳י. זה מקדש שינטו שמוקדש לקיסר מייג׳י. 

משם לאזור ארהג׳וקו. שם אמורים היו להיות ביום ראשון צעירים מחופשים או בתלבושות משונות. לא היו כאלו. אולי כמה אחדים. אולי איחרנו, אבל חנויות עם תחפושות ועם דברים משוגעים היו הרבה. 

תרמנו את חלקנו לשיגועים בביקור בפינת ליטוף ל...ינשופים. להסרת ספק אלו ינשופים אמיתיים! מלטפים אותם עם גב היד על הראש (חוץ מההוא שהיה לידו שלט שאמר לא ללטף כי הוא רק מתלמד מתחיל). 

גם במתוקים היפנים עושים את זה צבעוני מאד ובהגזמה.

בתמונה הבאה מבחר קרפים לבחירה. 

ובתמונה הבאה שיער סבתא בשלושה צבעים שמוגש על מקל עם הגנת פלסטיק למחזיק. גם יפה. גם נקי. 

מרחוב השיגועים לרחוב החנויות היוקרתיות / מותגים מוכרים שם המשכנו בקצת קניות. 

ומשם למסעדה בה כל ההזמנה נעשתה באייפד. בדרך הזו אפילו אין את מי לשאול מה יש במנה שבתמונה ובטח שאי אפשר לבקש בקשות (לא חריף. הרוטב בצד. רק אורז). כן הצלחנו לבקש מזלגות. היו שניים. לילדים. 

עוד יום בטוקיו הסתיים בעייפות קשה