יום שני 2.8

על היום הזה יש מה לספר. על אונסן וריוקן ועוד דברים. אבל נתחיל בהתחלה. 

אז ביום שני אבא יצא בבוקר עם נגה לקחת את הרכב ואמא נשארה עם שאר הילדים להכין את המזוודות ליציאה

הרכב שקיבלו נגה ואבא נראה להם בהתחלה קטן. אבל יותר הטריד אותם איך הם יגיעו למלון לקחת את המשפחה לאחר שהסתבר שהג׳י פי אס לא מכיר את המלון והוא עובד חצי באנגלית וחצי ביפנית. בזכות גוגל מפס הכל הסתדר.  נגה ואבא, שהתחיל לנהוג בצד שמאל בתוך טוקיו, הגיעו למלון ואפילו כל המזוודות נכנסו לרכב. 

יצאנו לדרך. מיד כמובן כולם הודיעו שהם רעבים ואבא הודיע להם בחזרה שהוא לא עוצר בטוקיו לשום דבר. שיתאפקו. עצרנו לקראת הצהרים במקום על הדרך שיש בו מסעדה שירותים וכאלו. קנינו כמה מאפים כשלידנו היפנים טוחנים מאכלים שונים ומשונים שהם הזמינו במכונה  והלכו לקבל בדוכן ליד

התלבטנו  (אבא התלבט) לאן לנסוע בגלל מזג האוויר. אמור לרדת גשם כל הזמן אם כי בשלב זה עוד לא ירד. אז בין שיט באגם לבין מוזיאון פתוח הלכנו למוזיאון הפתוח. בהאקונה. שזה ישוב שנמצא שעה וחצי מטוקיו וכולם באים אליו למעיינות חמים ולתצפית על הר פוג׳י מן האגם של האקונה

המוזיאון הפתיע לטובה מאד. גם לא היה גשם עד שממש יצאנו ממנו. במוזיאון פזורות יצירות אמנות על פני שטח גדול יחסית ומטופח מאד  ולא צריך להבין באמנות כדי ליהנות מזה. זה פשוט יפה

ויש גם מגרש משחקים אמנותי

ויש גם מים ממעיינות חמים לטבילת הרגליים. בתמונה הרגליים שלנו בתוך המים

ולקראת ארבע כשאנחנו תכף יוצאים מן המוזיאון התחיל גשם. מה שהתחבר טוב עם היעד הבא - פארק מים שהוא  גם מרכז מעיינות חמים וגם - רק ביפן- מקום לטבילה בבריכות קפה, תה, יין, ועוד. 

הגענו למקום קצת לאחר ארבע והיממנו את פקיד הקבלה המתלמד  עם קופון שהבאנו מישראל ובו הנחה מרשימה לכל מי שבא לאחר ארבע

פתחנו בתקלה. נדב ואבא יצאו ממלתחות הגברים לאזור המרחצאות. הנשים שבחבורה יצאו לכיוון אחר ולקח לנו די הרבה זמן למצוא אחד את השני 

לא נורא. התגברנו. היה נחמד  מאד בבריכות. היו אפילו בריכות עם דגים שמטפלים ברגלים טיפול מועדף על במות המשפחה הצעירות.    אפילו התגלשנו בחוץ למרות שהיה קר כי המים חמים. וגם בילינו בבריכות בחוץ כשגשם בחוץ מטפטף עלינו. למטה תמונות כולל יפנים שעושים לנו קרניים. באמת מצחיק מאד. תינוקים

אבל הדבר האמיתי היה האונסן. זה חשוב ודורש קצת הרחבה: יפן כולה או לפחות האי המרכזי שאנחנו מטיילים בו ספוגה במעיינות חמים. אחד הבילויים המרכזיים כאן זה ללכת לטבילה במעיין החם או למעשה במים שמובלים ממנו לבית מרחץ שנקרא אונסן.   הרחצה היא בדרך כלל בערום מלא. גברים ונשים בנפרד. לפני הטבילה עושים מקלחת שלמה ולצורך זה עומדים לרשותך סבון שמפו ועוד   ואחרי הטבילה עומדים לרשותך כל מה שצריך כדי להתגלח להתבשם לייבש את השער. במקום אליו הגענו היה אונסן יפהפה. כמה בריכות פנימיות וכמה חיצוניות בין סלעים וצמחים. 

תמונות אין כי אסור לצלם

כמו כן עמדו לרשותנו שלל סבונים, שמפויים, מרככים, מסרקים, מברשות,תמרוקים, מסרקים ועוד. ויש גם משקל. ובטח עוד דברים שפספסנו

היתה בהתחלה רתיעה קלה מהערום אבל כעת כל המשפחה כבר לאחר זה ומאד אוהבת את האונסן. 

מה שכן זה חם מאד ואי אפשר להיות במים יותר מדי

מן האונסן / פארק מים נסענו למלון שלנו בהאקונה בגשם שוטף. הגענו בערב לאחר שמונה בחושך כולנו רטובים. 

וגם כאן צריך להרחיב קצת כי זה לא היה מלון רגיל אלא ריוקן.  מלון יפני מסורתי. אין מיטות אלא מזרוני פוטון שפורסים על הרצפה או ליתר דיוק על מחצלת דקה שנקראת טטמי. 

ויש שולחן בגובה אפס שכדי לשבת לידו שמים את הרגלים מתחתיו בתור בור קטן שנועד לזה. 

הנה התמונות שמסבירות יותר טוב ממילים. עוד בתמונות : ספגטי וציפס שבישלנו במיקרו  בכוסות שנועדו לתה שיכולים לתת מושג על ארוחת הערב שהיתה לנו. וגם אבא לבוש יוקטה שזה בגד שאיתו הולכים לאונסן (לא לובשים מתחת כלום). אבא הלך גם לאונסן של המלון באותו לילה וחזר והודיע שזה לא ליגה לעומת האונסן הראשון שלנו. אין כמו האונסן הראשון

 

אה כן. הלכנו לישון גמורים מעייפות. בידיעה כי מחר עלינו לנסוע דרך ארוכה לעמק קיסו (כארבע שעות)