26.7

ברוכים הבאים לבלוג

הנה כמה דברים על מה שעבר עלינו ביום רביעי. היינו עסוקים בעיקר בטיסות. טיסה של עשר שעות להונג קונג שהתחילה ביום שלישי בלילה בישראל ואחר כך טיסה של ארבע שעות לטוקיו. מזל שאבא חשב לשאול בשדה של הונג קונג אם צריכים מאיתנו משהו כי אז התברר שבלי שנבקש המזוודות לא היו מגיעות לטוקיו.  

יצאנו מהשדה בטוקיו בערך בעשר בלילה לאחר מיקוח עם נהג מיניבוס ששכנע אותנו לבוא איתו במקום ברכבת. עד המלון. הסתבר שהיפנים מתמקחים כמו בהודו. היתה עסקה טובה

דרך המיניבוס הצלחנו לראות מעט מהמראות של טוקיו הסואנת בלילה. הכל ליד המלון שלנו. 


. 

במלון חיכתה לנו מעטפה עם ראוטר שהזמנו. מה שמעניין שעל המעטפה של השליחות מופיעים חתולים.  אצלנו הדואר זה צבי. אצלם חתול. מתאים לסבא זהר.



ש .



אכלנו שניצלים וסנדוויצים מהבית והלכנו לישון. לא לפני לבחון את הידית המשונה ליד האסלה. נדב אמר שהוא סקרן לבדוק את כל הכפתורים. שכנעו אותו לחכות למחר







תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

יום שני 2.8

תמונה
על היום הזה יש מה לספר. על אונסן וריוקן ועוד דברים. אבל נתחיל בהתחלה.  אז ביום שני אבא יצא בבוקר עם נגה לקחת את הרכב ואמא נשארה עם שאר הילדים להכין את המזוודות ליציאה הרכב שקיבלו נגה ואבא נראה להם בהתחלה קטן. אבל יותר הטריד אותם איך הם יגיעו למלון לקחת את המשפחה לאחר שהסתבר שהג׳י פי אס לא מכיר את המלון והוא עובד חצי באנגלית וחצי ביפנית. בזכות גוגל מפס הכל הסתדר.  נגה ואבא, שהתחיל לנהוג בצד שמאל בתוך טוקיו, הגיעו למלון ואפילו כל המזוודות נכנסו לרכב.  יצאנו לדרך. מיד כמובן כולם הודיעו שהם רעבים ואבא הודיע להם בחזרה שהוא לא עוצר בטוקיו לשום דבר. שיתאפקו. עצרנו לקראת הצהרים במקום על הדרך שיש בו מסעדה שירותים וכאלו. קנינו כמה מאפים כשלידנו היפנים טוחנים מאכלים שונים ומשונים שהם הזמינו במכונה  והלכו לקבל בדוכן ליד התלבטנו  (אבא התלבט) לאן לנסוע בגלל מזג האוויר. אמור לרדת גשם כל הזמן אם כי בשלב זה עוד לא ירד. אז בין שיט באגם לבין מוזיאון פתוח הלכנו למוזיאון הפתוח. בהאקונה. שזה ישוב שנמצא שעה וחצי מטוקיו וכולם באים אליו למעיינות חמים ולתצפית על הר פוג׳י מן האגם של האקונ...
המשך לקרוא

יום ראשון 30.7

תמונה
30.7 הבוקר הלכנו לתחנה מכיוון חדש כי אבא רצה ללכת לסניף טויוטה, שם נקח את הרכב להמשך הטיול. הסניף נמצא  ביציאה  הדרומית של התחנה.  בדרך גילינו שסביב התחנה יש את כל החנויות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן. ועוד.  נסענו בבוקר לשיבויה. פגשנו בכלב האצ׳יקו הידוע (מי שלא מכיר שיקרא בגוגל). ושם ליד הפסל ביקשו מאיתנו להתראיין לטלביזיה היפנית! אבא אמר מיד - חיובי. והוא ורותם התראיינו ואמרו מה המילה הכי אהובה עליהם ביפנית ומה המאכל היפני האהוב עליהם.  אז חצינו במעבר החציה העמוס ביותר בעולם כולו. מעבר לעומס האדיר שני שינוייים לעומת ישראל: 1. ביפן אלכסון הוא לא אסון. יש גם פסים של מעבר חציה באלכסון וחוצים באלכסון. 2. כולם חוצים יחד. התנועה של הרכבים בכל הצומת עוצרת ואז יוצאים לדרך אנשים מכל הכיוונים אלו כלפי אלו קרב פנים אל פנים וחלק כאמור מהצדדים כי יש גם אלכסונים. בתוך כל זה גם רצינו כמובן להצטלם. מצאנו דרך. בתמונה חלק מאיתנו. נסו לזהות.     אז התחלנו במסע קניות. קודם פצצות אמבטיה (מי שלא מכיר שיקרא בגוגל) ואז בגדים.  משם הלכנו למסעדת סושי קטנה ומדהימה שהוכתרה בת...
המשך לקרוא

יום רביעי 2.8

תמונה
הבוקר  קמנו לארוחת בוקר שאספנו ממה שנשאר מאתמול בלילה ואכלנו בריוקן סביב השולחן הנמוך.  התכנון היה לנסות ולנסוע למקום שממנו רואים את הר פוג׳י. זה היה גם התכנון ליום הקודם. אבל זה לא קרה באף אחד מהימים. כי היו המון עננים וגם גשם רצוף. אז הסתפקנו בשיט באגם אשי שבהאקונה. עשינו שיט מעגלי של כשעה גם בגלל הגשם וגם כדי להמשיך הלאה בנסיעה הארוכה של ארבע שעות שהיתה צפויה לנו למלון הבא בעמק קיסו.  למטה תמונות מהשיט על ספינה רבת עיטורים.  וגם תמונות שלנו כרבי חובלים לאחר השיט התחלנו בנסיעה הארוכה לעמק קיסו. גשם ליווה אותנו חלק מהדרך.  עצרנו במסעדה על הדרך שגם ממנה אמורים לראות את פוג׳י. קדחת. זה מה שראינו. למטה התצפית עשינו כמה תמונות משעשעות כרגיל בחרנו את המנות במסעדה מתמונות אבל אמא לא הסתפקה בזה והוציאה את המלצר מחוץ למסעדה שיתן הסבר על כל תמונה באנגלית הכי טובה שלו למטה מימין התמונה של המנה שאבא הזמין והמנה עצמה.  הגענו למלון בערב. החלטנו לא ללכת למסעדה אלא לאכול דברים שקנינו בדרך וכמובן שלבשנו יוקטות והלכנו לאונסן של המלון הסתיים (עוד) יום מעייף והחלטנו שמחר קמי...
המשך לקרוא